דרך האמן

אל "דרך האמן" הגעתי במקרה. 
הייתי בת 19 בערך וסבלתי משברון לב מצוי, מה שנקרא בעגה המקומית - אהבה נכזבת. היתה לי שעורה בעין שסירבה לעבור, רופאת העיניים בדקה והוסיפה - "העיניים הם הראי של הלב, מה יושב על לבך?" דמעות שטפו את עיני, ובתום הצונאמי היא חייכה והמליצה לי לקרוא את הספר. 

לא ידעתי באותה העת למה אני בעצם נכנסת. התעוררתי למשך תקופה של 12 שבועות מוקדם מהרגיל, כתבתי בפי בוקר, תירגלתי. 

בפועל, הספר עיצב את חיי. 
הוא לימד את הילדה שהייתי להרגיש, לעמוד איתנה מול הרגש, להרשות לעצמי ללכת לאיבוד - כדי ללכת לעיבוד, לכתוב את עצמי לדעת. 

והוא המשיך לשנות את חיי בתקופות שונות בחיים. בפרידות שוברות לב (כן, היו עוד כמה כאלה), בפרידה מעסק אחד לטובת עסק אחר, כשבתי נולדה. 

בכל קריאה עולות תובנות חדשות, זיכרונות חדשים, קולות פנימיים רלוונטיים לאותו הרגע. 

והנה עלתה לה הזדמנות להתחיל אותו מחדש. 

חברת קהילה שאלה על זה בקבוצת אימהות שאני כל כך אוהבת, ומפה לשם - אני מקימה בעקבותיה קבוצת עבודה על "דרך האמן". 

לא תכננתי את זה, סוג של - החיים זימנו לי. אבל אלוהים יודע כמה התיזמון הזה נכון. 

12 שבועות. ממש כמו תהליך אימוני. 
של התמסרות, של החלטה, של לגלות מחדש את היוצרת בתוכי, את התשוקה שבוערת. 

אחרי החגים מעולם לא נשמע מרגש כל כך, תודו. 

ואם גם בך בוערת היצירה, וגם את מרגישה לעתים נסחפת מול החיים עצמם - את מוזמנת להצטרף. 

את הפרטים, אני מניחה כמובן, בעץ הלינקים שלי כאן בביו. מוזמנת להצטרף. 

תגובות

  1. תתחדשי על הבלוג, אושרה אהובה! שמחה בשבילך שחזרת לכתוב פה אונליין ועוד בבלוגר, אז בכלל! כמה פשוט, ככה נפלא. את "דרך האמן" קראתי באנגלית כמה פעמים, אבל בתחילת השנה, בערב חג, קניתי לעצמי עותק של הספר בעברית. אני עדיין כותבת דפי בוקר כמעט בכל יום, זה הרגע שלי ביום לפני שהכאוס מתחיל. כיף לקרוא אותך. מחכה לפוסטים הבאים :)

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה